אודות
יֵשׁ רְגָעִים
שֶׁמִּתְגַּעְגְּעִים אֲלֵיהֶם,
עוֹד לִפְנֵי שֶׁהֵם חָלְפוּ.
(נֹעַם חוֹרֵב מתוך ׳שמש בצנצנת׳)
מתישהוא באמצע הקורונה, החלטתי שאני עושה מעשה.
התפטרתי מעבודתי בעשר שנים האחרונות.
התחלתי לעבוד כמנהלת שיווק בסטארט אפ בתחום משאבי האנוש,
תחום מרתק שהזכיר לי והאיר זרקור על כמה אנשים מרתקים וכמה הנפש שלנו עדינה.
נרשמתי ללימודי פסיכולוגיה ובמקביל נרשמתי לסטודיו גברא לצילום.
הבנתי איך אני רוצה לעזור לאנשים.
החיים קצרים מדי לחלומות לא ממומשים.
מאז ומתמיד הצילום היה עבורי סוג של תרפיה. הצילום מאפשר לי להתבונן קצת אחרת על סיטואציות, ומבחינתי כל קליק הוא אריזת רגע בזמן. רגע, בין אם משמעותי יותר ובין אם פחות, שלא יחזור.
ואני מרגישה את זה בכל תמונה.
אני אוהבת לראות את המצולמים שלי דרך העדשה ולהוציא מהם משהו אחר. אני מאמינה שהצילום הוא אמצעי מדהים לקשר אנושי והתמקדות
בקסם החיים, בחצי הכוס המלאה, בכל הטוב שיש לנו בעולם.
משהו לאחסן ולחזור אליו, כשצריך.
היכולת לאורך השנים לחזור לאותם רגעים ולהזכר בטוב, חוויה, בתחושות, ברגשות, בריחות, משפיעה עליי עמוקות וממלאת אותי בתחושת סיפוק שקשה להסביר במילים.